סוגים של חרדות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
מה ההבדל בין סוגי חרדות שונים ואיך מומלץ להתמודד איתם?

ניתן לסווג התקפי חרדה לשני סוגים עיקריים:
1. התקף חרדה פיזיולוגי – תחושתי.
2. התקף חרדה רגשני – לקחני.

בשני המקרים מי שחווה התקף חרדה ירגיש תחושות ורגשות באופן לא פרופורציונלי אך ההבדל העיקרי הוא כזה –
אם אותו אדם שמרגיש התקף החרדה היה באי בודד בזמן ההתקף, לבד לגמרי  –
האם החרדה הייתה מתממשת?
אם התשובה היא שלא, אז כנראה מדובר בהתקף יותר רגשני – לקחני.
אם התשובה חיובית, אז כנראה מדובר בהתקף פיזיולוגי – תחושתי.

מה ההבדל בין שני ההתקפים?
חרדה תחושתית המלווה בתחושות של מועקה ומחנק ולעיתים מתוארת כ”טריפ רע”, תחושה שאני עוד רגע עומד למות, דפיקות לב מואצות וכו’ הינה מצב פיזיולוגי – תחושתי מובהק מאוד שאולי מבוסס על תחושות רגשיות קודמות אך אנשים שחווים התקף זה לעתים ממש מרגישים שהם עומדים למות ורוצים ללכת למיון. במצב קיצוני הגוף יכול להגיע לפרכוסים על מנת לשחרר את כל החרדה האצורה בגוף (מצב זה לא מסוכן אלא ניסיון של הגוף לפרוק את החרדה).

חרדה לקחנית הינה חרדה שברובה מבוססת על צורך רגשי חזק בנפש שלא מקבל מענה מכמה סיבות:
1. המסוגלות לבקש עזרה הינה נמוכה מה שיוצר חסך, ומתוך החסך במקום לבקש, הנפש תהיה בעמדה של לקיחת עזרה מהסביבה.
2. חוסר מודעות לצרכים הרגשיים והפיזיים- אדם שנמצא בעמדה לקחנית יכול להיות במצב בו אין מודעות לצרכים הרגשיים לו הוא זקוק – בין אם זה מגע, פרגון מהסביבה, שייכות, אהבה, הכרה בנוכחות שלו במרחב הזוגי, משפחתי ועוד.
חוסר מודעות לצרכים וחוסר מסוגלות לבקש עזרה לא פוטרים את הצרכים שלנו מלהתממש אלא מביאים את הנפש למצב בו היא תנסה לסחוט את ההזנה שלה מהסביבה.
לעיתים חרדה לקחנית יכולה להיות בעומקה  סחיטה רגשית של האדם החרד מאדם אחר ממנו הוא בעומק מבקש עזרה, אך מכיוון שאין לו מודעות או מסוגלות לבקש עזרה הנפש נכנסת למצב חרדתי – לקחני.
חרדה זו מורכבת יותר מכיוון שהיא מושתת על צרכים שלא מקבלים מענה ויכולה להיות עטופה בהמון סיפורים, כעסים, האשמות, הצדקות וכו’.

דרך להתמודד עם חרדות לקחניות הינה קודם כל ללכת לבקש סיוע רגשי או טיפול שיעזור לבנות בנפש האדם המבקש לצאת מזה יכולת לעזור לעצמו ולהחזיר את ההנהגה הרגשית מהסביבה חזרה לעצמו.

חרדה לקחנית יכולה לבוא לידי ביטוי בסביבת ילדים שלא קיבלו גבולות בבית, או ילדים שלא פיתחו מסוגלות ומאד תלויים רגשית ופיזית בהורים. התוצאות של אורח חיים כזה יכולות להיות נכות רגשית בה הדרך היחידה לקבל עזרה היא דרך סחיטה, דרמות, צעקות, איומים, אלימות או מניפולציה רגשית שיכולה להתבטא בחרדה.

חרדה לקחנית יכולה גם לבוא לידי ביטוי בקרב הורים אל מול הילדים שלהם מפחד שמא יעזבו, ינטשו, ישאירו אותם לבד ועוד סיבות רבות. כמובן גם בזוגיות חרדה לקחנית יכולה להופיע מסיבות דומות.

אדם צעיר או מבוגר שסובל מחרדות לקחניות עלול להגיע גם למצב של מחלה פיזית על מנת לקבל מענה לצרכים הרגשיים שלו.

לסיכום:
התקף חרדה פיזיולוגי – יותר נדיר בחברה שלנו כיום, קורה סביב אירועים טראומטיים או לחץ מאד מאד גדול על הנפש לאורך זמן רב. חרדה פיזיולוגית יכולה להרגיש כרגע לפני מוות.
זהו פחד לא פרופורציונלי שהנפש מגיבה אליו בעוצמה בדומה לאלרגיה.
חרדה לקחנית – חוסר מודעות לצרכים או חוסר יכולת לבקש עזרה, מה שמוביל את הנפש למלא את החסך על ידי סחיטה רגשית לרוב מהסביבה הקרובה (משפחה, חברים קרובים, דמויות סמכות) שיכולה להגיע עד לרובד של מחלה פיזיולוגית.

טיפול בחרדה לקחנית דורש עבודה רגשית יסודית – בין אם בטיפול אישי, זוגי או משפחתי שעיקרו החזרת ההנהגה הרגשית והמסוגלות להתאמץ ולהתמודד עם החיים בצורה עצמאית בכמה שפחות סחיטה ותלות מהסביבה.

השאר תגובה

רינת לוינסון, מנחה ומטפלת בתהליכי עומק. מפגש עם רבדי הנפש השונים בכל תחומי החיים.

יש שאלות? רוצים לדעת עוד?

אולי יעניין אותך גם